VeChain מכחישה את הטענות על תכונות הקפאה נסתרות בבלוקצ'יין שלה
VeChain, חברה מובילה בתחום הבלוקצ'יין, פרסמה לאחרונה הצהרה נחרצת המבטלת את הטענות שהופיעו בדו"ח של מעבדת האבטחה Lazarus של Bybit. הדו"ח טען כי VeChain, יחד עם רשתות בלוקצ'יין נוספות, מכילה תכונות המאפשרות הקפאה נסתרת של כספים. VeChain מתארת טענות אלו כ"לא נכונות עובדתית ופוגעניות למוניטין".
בפוסט ב-X, התייחסה VeChain להאשמות הספציפיות והסבירה שהמקרה היחיד שבו נדרשה פעולה דומה לתכונת הקפאה התרחש בדצמבר 2019. אז, בעקבות גניבת מפתח פרטי מארנק של VeChain, הצביעה הקהילה על יישום רשימת חסימות חד-פעמית למניעת מימוש הנכסים הגנובים. זה היה צעד שקוף ומונחה על ידי ממשל, ולא תכונה מובנית בפרוטוקול.
החברה הבהירה את ההבדל בין "חסימה" ל"הקפאה", והביקורת כלפי הדו"ח של Bybit נמשכה על כך שהוא בלבל בין שני המושגים. החברה הדגישה שהבדיקות העצמאיות, כולל אלו של NCC Group, Coinspect, ו-Hacken, אישרו שתוכנת VeChainThor מאפשרת למאמתים לדחות עסקאות, אך לא להחרים או להקפיא כספים.
דו"ח Bybit טען ש-16 רשתות בלוקצ'יין מרכזיות כוללות תכונות הקפאה בקוד שלהן. המחקר זיהה שלוש קטגוריות של מנגנוני הקפאה, והביא דוגמאות היסטוריות כמו הקפאת 162 מיליון דולר בעקבות פריצות. החוקרים ציינו שהקפאות כאלה מעלות שאלות בנוגע לריכוזיות וצנזורה, ומאתגרות את רעיון הביזור.
הדיון בנושא זה מזמין שאלות רחבות יותר על האיזון בין אבטחה לביזור. האם לדעתכם תכונות הקפאה יכולות להתקיים בבלוקצ'יין מבלי לפגוע בעקרון הביזור? ואיך ניתן להבטיח שקיפות וביטחון במקרים כאלה? נשמח לשמוע את דעותיכם.