GENIUS Act: האם המטבעות היציבים ישנו את פני המערכת הבנקאית?
בחודש יולי האחרון נכנס לתוקף חוק חדש בארצות הברית, ה-GENIUS Act, המתמקד במטבעות יציבים. החוק עשוי לשנות באופן משמעותי את פני המערכת הבנקאית המסורתית. על פי דברי טושאר ג'יין, מייסד שותף של חברת ההשקעות Multicoin Capital, החוק יגרום למעבר פיקדונות מחשבונות בנק מסורתיים למטבעות יציבים עם תשואה גבוהה יותר.
החוק החדש מציב את ענקיות הטכנולוגיה, כמו מטא, גוגל ואפל, כמתחרות ישירות בבנקים על פיקדונות קמעונאיים. החברות האלו מציעות תשואות גבוהות יותר על מטבעות יציבים, יחד עם חוויית משתמש משופרת הכוללת יישוב תשלומים מיידי וזמינות תשלומים 24/7.
למרות שהחוק אוסר על מנפיקי מטבעות יציבים להציע ריבית או תשואה למחזיקי המטבעות באופן ישיר, הוא לא מונע מהם להציע תשואות דרך שותפים. מצב זה מעורר חשש בקרב קבוצות בנקאיות בארצות הברית, שכן אימוץ רחב של מטבעות יציבים עלול לפגוע במערכת הבנקאית המסורתית.
משרד האוצר האמריקאי העריך באפריל כי אימוץ רחב של מטבעות יציבים יכול להוביל ליציאת פיקדונות בגובה של כ-6.6 טריליון דולר מהבנקים המסורתיים, ובכך לפגוע ביצירת האשראי בכלכלה. השפעה כזו עשויה לעודד את הבנקים להציע ריביות גבוהות יותר ללקוחותיהם כדי להישאר תחרותיים, אך הדבר עלול להפחית את רווחיהם.
במקביל, ענקיות הטכנולוגיה כבר בוחנות את השימוש במטבעות יציבים להפחתת עמלות ולשיפור תשלומים חוצי גבולות. כיום, שווי השוק של המטבעות היציבים עומד על 308.3 מיליארד דולר, והתחזיות צופות צמיחה לשווי של 2 טריליון דולר עד שנת 2028.
השאלה הגדולה היא האם המטבעות היציבים באמת יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכת הכלכלית העולמית ויביאו לשינוי עמוק במערכת הבנקאית המסורתית. האם אתם חושבים שהבנקים יצליחו להסתגל למצב החדש, או שענקיות הטכנולוגיה הן אלו שיתפסו את מקומם? נשמח לשמוע את דעתכם!