תביעה מסתורית על 39,069 ארנקי ביטקוין רדומים מעוררת סערה משפטית בניו יורק
בניו יורק התרחשה לאחרונה התפתחות משפטית מסקרנת, כאשר שופטת בית המשפט, קתי ג'יי. קינג, עצרה תביעה יוצאת דופן הנוגעת לבעלות על 39,069 ארנקי ביטקוין (BTC) רדומים. הצו הזמני של השופטת מונע מהתובעים, שהגישו את התביעה במרץ, לקבל פסק דין מיידי לטובתם, ובמקום זאת יתקיים דיון בבית המשפט ב-14 ביולי.
הארנקים הרדומים מחזיקים בכ-3.8 מיליון ביטקוין, המוערכים כיום בכ-235 מיליארד דולר. התביעה הוגשה על ידי תובע אנונימי בשם נח דו ושתי חברות נוספות. הם מתבססים על חוק אבדות ומציאות של ניו יורק, שלפיו רכוש אבוד ניתן להשאיר בידי מוצא אם הבעלים לא תובע אותו. עם זאת, החוק מעולם לא הוחל על נכסי קריפטו.
מומחים טוענים כי ישנם ארנקים המכילים כמויות עצומות של ביטקוין. גלוקסי ריסרץ', למשל, מעריך כי הארנק הממוצע מחזיק ב-97.25 BTC, שהם כ-6 מיליון דולר. נוסף לכך, הארנק של הנתבע הראשון קשור לפריצה המפורסמת ל-Mt. Gox ב-2011, ומכיל כ-79,957 BTC. גם תהליך ההחזר של Mt. Gox עדיין מתנהל ביפן, מה שמסבך את המקרה עוד יותר.
הדיון המשפטי נמשך בעקבות בקשה של עורך הדין איאן ר. כהן, שמחזיק בעצמו בביטקוין. כהן ביקש להגיש תמצית ידיד בית המשפט, וטען כי החוק מתייחס לרכוש פיזי שניתן להרים ולהחזיק, בעוד ביטקוין מתקיים על בלוקצ'יין ציבורי שאינו יכול להיחשב כאבוד. הוא מדגיש כי ארנק רדום אינו בהכרח רכוש נטוש, אלא יכול להיות שמור בבטחה.
נקודה נוספת שכהן העלה היא חוק מ-2022, המעביר קריפטו שלא נדרש למדינה ולא למוצאים פרטיים. מחקר נוסף מראה כי חלק מהארנקים המדוברים קשורים לפעילות של סאטושי נקמוטו, דמות מסתורית בעולם הביטקוין, ורבים מהם פגיעים לטכנולוגיות קוונטום.
המקרה מעורר דיון רחב יותר על האופן שבו מערכת המשפט מתמודדת עם סוגיות הקשורות לקריפטו, במיוחד לאור העובדה שהטכנולוגיה והחוקים הקיימים לא תמיד מתאימים. השאלה הגדולה שנותרת היא כיצד יפעל החוק במקרים דומים בעתיד, ומה יהיו ההשלכות של פסק הדין הקרוב.
האם לדעתכם יש להחיל את חוקי האבדות והמציאות גם על נכסי קריפטו? האם יש מקום להתאמות משפטיות בתחום זה? נשמח לשמוע את דעתכם!