סין מגבילה ייצוא לעשר חברות הגנה אמריקאיות בעקבות מתיחות עם הפנטגון
ב-22 ביוני, סין הכריזה על עצירה בייצוא מוצרים דו-שימושיים לעשר חברות אמריקאיות בתחום ההגנה והמתכות הנדירות. מדובר בצעד אסטרטגי המגיע בעקבות הרחבת הרשימה של הפנטגון, הכוללת חברות סיניות עם קשרים צבאיים לכאורה, בהם ענקיות כמו עליבאבא וביידו. המהלך הזה מהווה חלק מהמאבק המתמשך בין סין לארצות הברית בנוגע לסיווג חברות הקשורות לצבא.
החברות הנכללות ברשימת האיסור עוסקות בתחומים כמו רחפנים, תעופה וחלל, כלי רכב קרקעיים, מערכות ימית ומינרלים קריטיים. בין החברות ניתן למצוא את AVEOX, Red Cat Holdings, Teal Drones, IMSAR ו-Jaia Robotics, וכן את Ball Aerospace, Oshkosh Defense ו-L3Harris Maritime Services. בנוסף, נכללות גם שתי חברות מתכות נדירות: MP Materials ו-USA Rare Earth, המפעילות מכרות ושרשראות אספקה קריטיות לארצות הברית.
האיסור הסיני כולל גם הגבלה על חברות ואנשים במדינות שלישיות להעביר מוצרים דו-שימושיים ממוצא סיני לכל אחת מהחברות ברשימה. יצואנים סיניים יכולים להגיש בקשה לוויתור רק עבור מוצרים הנחשבים "הכרחיים באמת", מה שמגביר את הלחץ על שרשרת האספקה של מינרלים קריטיים.
בייג'ינג מסבירה את המהלך כתגובה להרחבת רשימת ה-1260H של וושינגטון, הכוללת כעת שמות כמו BYD, עליבאבא, ביידו וניאו. ההגבלות מונעות מהפנטגון להעניק חוזים ישירים לחברות אלו החל מה-30 ביוני, מה שמגביר את המתח בין המדינות.
המהלך הסיני מתרחש חודש לאחר ביקורו של טראמפ בבייג'ינג, שם נפגש עם שי במטרה לשפר את היחסים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. למרות ההסכמות להורדת מכסים, המתח התעורר מחדש בנושאי טכנולוגיה והגנה. ג'ורג' צ'ן, שותף ב-The Asia Group, ציין כי התגובה הסינית לא הייתה מפתיעה, אך השאלה הגדולה היא אם בייג'ינג תשמור על תגובתה המותאמת או תרחיב אותה בהתאם לתגובת וושינגטון.
האם לדעתכם המהלך הסיני הוא תגובה מוצדקת להרחבת הרשימה של וושינגטון, או שמדובר בצעד שעלול להחריף את המתחים בין המדינות? מה דעתכם על השפעת האיסור על שוק המינרלים הקריטיים בארה"ב? שתפו את דעתכם והצטרפו לדיון.