כיצד מחשוב קוונטי עשוי לאיים על ביטקוין והפתרונות המוצעים
במשך עשורים, עולם הקריפטו ניצב מול מגוון איומים, אך המחשוב הקוונטי נחשב לאיום האולטימטיבי והמרוחק ביותר. כל התקדמות בתחום הקיוביטים, אותם יחידות מידע קוונטיות, מעוררת מחדש את הדיון בשאלת הישרדותם של מטבעות הקריפטו. קהילת הקריפטו חוששת שהמחשוב הקוונטי יצליח לפענח את ההצפנה שמגנה על הביטקוין, אך מנכ"ל Blockstream, אדם באק, מציע נקודת מבט שונה ומרגיעה.
באק, שהמציא את מערכת הוכחת-העבודה Hashcash, מציין כי ביטקוין אינו צפוי להיות פגיע למחשוב קוונטי מבחינה קריפטוגרפית במשך 20 עד 40 השנים הקרובות. הוא מדגיש שזו אינה בעיה בלתי פתירה, אלא אתגר הנדסי שניתן להתמודד איתו מראש. NIST כבר פיתח סכימות חתימה בטוחות-קוונטיות כמו SLH-DSA, וביטקוין יכול לאמץ כלים אלו בעדכונים לפני שמחשב קוונטי יהווה איום ממשי.
הפגיעות בביטקוין נעוצה בחתימות ECDSA ו-Schnorr, ולא בפונקציית ההאש SHA-256 שמאבטחת את תהליך הכרייה. מחשב קוונטי שמריץ את האלגוריתם של שור עשוי לפענח את המפתחות הפרטיים ממפתחות ציבוריים, מה שיאפשר גישה בלתי מורשית למטבעות. עם זאת, שבירת ההצפנה דורשת מאות מיליוני קיוביטים פיזיים, בעוד שהמערכות הקיימות עדיין רחוקות מלהשיג יכולת זו.
המפתחים מציעים פתרונות כמו BIP-360, שמאפשר מעבר הדרגתי לחתימות פוסט-קוונטיות. המטרה היא להגן על המטבעות באמצעות כתובות פוסט-קוונטיות ולהעביר מטבעות מכתובות פגיעות לכתובות מאובטחות. בנוסף, ישנן הצעות להוספת כתובות PQ בעדכונים ולתמרוץ העברת מטבעות לכתובות מאובטחות.
כ-25% מכלל הביטקוין נמצא בכתובות שבהן המפתחות הציבוריים חשופים, מה שהופך אותם למטרות פוטנציאליות בעתיד. למרות זאת, משתמשים שמעסיקים כתובות P2PKH, SegWit או Taproot נהנים מהגנה נוספת, שכן המפתח הציבורי נשאר מוסתר עד להוצאה הראשונה.
מעבר לפתרונות המוצעים, ערכת הכלים הפוסט-קוונטית מתפתחת ומוכנה לשימוש. תקני פוסט-קוונטום של NIST כבר קיימים, ומאפשרים למפתחי ביטקוין לאמץ אלגוריתמים מאושרים. עם זאת, האתגרים הטכניים עדיין קיימים ויש צורך בהתמודדות עם בעיות כמו התקפות תקלה.
המחשוב הקוונטי עשוי לשנות את פני הקריפטו בעתיד, אך ההכנות והפתרונות המוצעים מעניקים סיבה לאופטימיות. האם לדעתכם קהילת הביטקוין ערוכה להתמודד עם האיום הקוונטי? כיצד ניתן לשפר את ההגנה על המטבעות? שתפו את מחשבותיכם!