יפן מתערבת בשוק המט"ח: ההשלכות על היין והכלכלה העולמית
במהלך דרמטי בשוק המט"ח, יפן התערבה ברכישה משמעותית של ין, בהיקף של כ-35 מיליארד דולר. פעולה זו גרמה לירידה של כמעט 3% בערך הדולר מול הין, והביאה את השער ל-155.5. הנתונים מהבנק המרכזי של יפן (BOJ) מאשרים את ההיקף של העסקה, אך אישור רשמי ממשרד האוצר עדיין נדרש. מדובר בפעולת התמיכה הראשונה של יפן ביין מזה כמעט שנתיים והשנייה בגודלה בהיסטוריה.
הרקע להתערבות זו קשור לתחזיות הכלכליות של הבנק המרכזי של יפן לגבי האינפלציה במדינה. תחזית אפריל של BOJ צופה כי מדד המחירים לצרכן, ללא מזון טרי, יעמוד על 2.5% עד 3.0% בשנת הכספים 2026. כלכלנים סבורים כי האינפלציה עשויה להאיץ עוד יותר בעקבות חולשת הין ועליית מחירי הנפט, מה שעלול להוביל לעלויות ייבוא גבוהות יותר. כ-95% מהנפט הגולמי של יפן עובר במצר הורמוז, והנחות ה-BOJ מניחות שמחיר הנפט מדובאי ינוע לכיוון 70-80 דולר.
ההתערבות האחרונה של יפן משקפת גם את הסובלנות הפוליטית המוגבלת של טוקיו לייבוא אינפלציה בזמן שחולשת הין נמשכת. השער USD/JPY הגיע לשיא של 160.7 ב-29 באפריל, אך ההתערבות הורידה את השער ל-155.5. הבנק המרכזי שמר על ריבית המדיניות ב-0.75%, בעוד הפדרל ריזרב בארה"ב שמר על ריבית של 3.50%-3.75%.
פער הריבית הקצרה בין יפן לארה"ב, העומד על כ-275 עד 300 נקודות בסיס, הוא מנוע מרכזי במסחר הקרי, שבו הלוואות ביין נמוכות ריבית משמשות להשקעות בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר. התערבות ללא שינוי בריבית קונה זמן, אך לא פותרת את הבעיה. 65% מהכלכלנים צופים שהבנק המרכזי יעלה את הריבית ל-1.0% עד סוף יוני 2026.
היין מהווה כ-16.8% מכלל עסקאות המט"ח העולמיות, ומסחר הקרי במימון ין מוערך בכ-250 מיליארד דולר. ככל שהיין מתחזק, יש צורך בכיסוי לחוזים קצרים, מה שמוביל לקיצוץ בנכסים שמומנו על ידי מסחר זה. ההשפעות של תנועות אלו מורגשות גם בנכסים כמו ביטקוין, שעלול לחוות תנודתיות עקב תנועות בשוק המט"ח.
במקרה של התאמה מסודרת, העלאת ריבית של BOJ עשויה לייצב את השוק ולמנוע תנועות חזקות מדי. לעומת זאת, התערבויות חוזרות ונשנות עלולות להוביל ללחץ על מסחר הקרי ולגרום למכירה כפויה של נכסים נזילים כמו ביטקוין.