חוק CLARITY עובר בוועדת הסנאט: הלבנת כספים בקריפטו במוקד הדיון
בשבוע שעבר, ועדת הבנקאות של הסנאט הצביעה ברוב של 15-9 בעד התקדמות עם חוק CLARITY, הצעה למבנה שוק הקריפטו שזוכה לדיון רחב בשנים האחרונות. אך רגע לפני ההצבעה, מכון מדיניות הבנק פרסם סדרת ציוצים על זרמי קריפטו בלתי חוקיים שצפויים להגיע ל-154 מיליארד דולר עד 2025. הציוצים הללו הוסיפו מימד נוסף לשיח המתמשך על הצורך ברגולציה של נכסים דיגיטליים.
נתונים מ-Chainalysis, ששיתף מכון המדיניות, מצביעים על כך שכתובות קריפטו בלתי חוקיות קיבלו 154 מיליארד דולר בשנה, עלייה של 162% משנה לשנה. העלייה נובעת בעיקר מעלייה חדה בערך שקיבלו גופים שהוטלו עליהם סנקציות. בנוסף, מערכת הלבנת הכספים ברשת גדלה מ-10 מיליארד דולר ב-2020 ליותר מ-82 מיליארד דולר ב-2025. סטייבלקוינס, ובעיקר Tether, מהווים כעת 84% מכלל נפח העסקאות הבלתי חוקיות, ובכך עוקפים את ביטקוין כאמצעי התשלום המועדף על פושעים.
המכון טען כי בנקים השקיעו עשרות שנים במאבק בהלבנת הון, בעוד שחברות קריפטו היו פטורות בעיקר. חוק CLARITY נועד להחיל חובות מסוימות על מנפיקי סטייבלקוין בארה"ב, אך אינו מכסה מנפיקים זרים. לדוגמה, Tether, הרשומה באל סלבדור, אינה כפופה לחוק זה.
הוויכוח על סטייבלקוין הפך לנושא מרכזי בדיונים על חוק CLARITY, עם קבוצות בנקאיות שנאבקות להדק את הרגולציה על סטייבלקוינים נושאי תשואה. קבוצות בנקאיות שלחו למשרדי הסנאט למעלה מ-8,000 מכתבים לפני ההצבעה, בעוד שתומכי הקריפטו פעלו באופן נמרץ להפעיל לחץ על המחוקקים לתמיכה בחוק.
למרות המחלוקות, החקיקה התקדמה עם תמיכה מסנאטורים דמוקרטים כמו רובן גלאגו ואנג'לה אלסוברוקס. אך יש גם קולות מנוגדים, כמו Binance Research, שטוענים כי הכספים הבלתי חוקיים שנלכדים ברשת גדלים כי פחות מצליחים להלבין את הכספים, ולא יותר.
הדיווח על החוק החדש מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של הרגולציה בשוק הקריפטו. האם לדעתכם חוק CLARITY יצליח להתמודד עם האתגרים שהוזכרו? איך אתם רואים את עתיד הקריפטו תחת רגולציה מחמירה יותר? שתפו את דעתכם!