השפעות חוק ה-GENIUS על שוק המטבעות היציבים והחיפוש אחר תשואה בעולם הקריפטו
חוק ה-GENIUS, שיצא לדרך לאחרונה, עשוי היה לסגור את הדלת בפני מטבעות יציבים נושאי ריבית, אך החיפוש אחר תשואה במרחב הקריפטו נמשך. במקום להפסיק את החיפוש הזה, החוק דחף אותו לכיוון מבנים חדשים באמצעות טכנולוגיות DeFi, שבהן התשואה מתקבלת דרך מנגנונים חדשניים ולא באמצעות המטבעות היציבים עצמם.
סטפן מולהבואר, ראש ענייני הממשל בארה"ב ב-CertiK, מדגיש כי הנושא נותר במחלוקת פוליטית, במיוחד לאור ההתנגדות החזקה של הבנקים. הוא מציין כי הבנקים מנסים לשמור על מערכת מסורתית שבה התשואה מתקבלת כריבית, בעוד ששחקני DeFi מחדשים עם מוצרים שמעניקים תגמולים כדמי שירות.
אנטון אפימנקו, מייסד שותף ב-8Blocks, מסביר כי על פי החוק האמריקאי, מנפיקי מטבעות יציבים אינם יכולים להנפיק מטבעות עם תשואה פאסיבית. עם זאת, מטבעות יציבים יכולים להשתלב במוצרי DeFi ולספק תשואה דרך סטייקינג או מנגנונים אחרים. אפימנקו מוסיף כי מנפיקי מטבעות יציבים יכולים להשיק פלטפורמות DeFi משלהם ולחלק תשואה על הפקדות דרך שכבות אלו.
הכרטיסים הפדרליים משנים את מאזן הכוח בשוק הקריפטו. חברות קריפטו כמו Circle ו-Paxos מקבלות כרטיסי בנק פדרליים, מה שמאפשר להן להתחרות ישירות עם מוסדות פיננסיים מסורתיים כמו JPMorgan Chase. פרננדו לילו ארנדה מ-Zoomex מציין כי חברות הקריפטו כבר לא תלויות בבנקים קיימים ללגיטימציה, וכי הכרטיסים הפדרליים מעניקים להן מעמד מוסדי.
עם זאת, לילו ארנדה מזהיר כי המוסדות הפיננסיים המסורתיים עדיין מחזיקים בכוח רב בהפצה ובאמון הציבור. בעוד שהפער התחרותי מצטמצם, הבנקים ממשיכים לשלוט בקשרים עם לקוחות. אפימנקו מסכים כי שוק המטבעות היציבים בארה"ב הופך לתחרותי, אך הבנקים ומנהלי הנכסים עודם בעלי יתרון משמעותי.
חוק ה-GENIUS גם מדגיש את המעבר מפיקוח מדינתי לפדרלי, אך הוא אינו מבטל את השפעתן של המדינות לחלוטין. מדינות כמו ויומינג וניו יורק ממשיכות להפעיל רגולציות משלהן, אך תחת מסגרת פדרלית. חוק CLARITY, שמטרתו לפתור את שאלת הסיווג של הטוקנים, עדיין נדרש כדי לקבוע מסלול ברור יותר לעתיד הקריפטו בארה"ב.
הדיון על חוק ה-GENIUS והשלכותיו על שוק המטבעות היציבים רחוק מסיום. מה דעתכם על השינויים בשוק הקריפטו? האם לדעתכם הבנקים יצליחו לשמור על מעמדם מול החדשנות הטכנולוגית? נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.