השימוש בקריפטו באיראן: בין סנקציות למטבעות יציבים, מה מגלה המלחמה?
חודש לפני שהפצצות נפלו על איראן, דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על חקירה של משרד האוצר האמריקאי בנושא שימוש בפלטפורמות קריפטו על ידי גורמים איראניים לעקיפת סנקציות. כשההפצצות החלו ב-28 בפברואר, החקירה הזו עברה מבחן לחץ בזמן אמת, והתוצאות היו משמעותיות.
החקירה העלתה כי הקריפטו הפך לכלי מרכזי בכלכלה האיראנית, במיוחד לנוכח הסנקציות שהופעלו נגד המדינה. לפי דוחות של TRM Labs ו-Chainalysis, נפחי העסקאות בקריפטו של איראן הגיעו לכ-8-10 מיליארד דולר בשנת 2025. נוביטקס, בורסת הקריפטו הגדולה ביותר באיראן, משרתת כ-15 מיליון משתמשים. אך המספרים הגדולים הללו מסתירים התפתחות משמעותית אף יותר מתחת לפני השטח.
חברת ניתוחים בריטית בשם Elliptic חשפה כי הבנק המרכזי של איראן רכש לפחות 507 מיליון דולר במטבע ה-USDT בשנה שעברה, במהלך שנחשב ל"עקיפת מערכת הבנקאות העולמית". דוח נוסף של TRM Labs חשף כי שתי חברות רשומות בבריטניה, Zedcex ו-Zedxion, העבירו 619 מיליון דולר במטבעות יציבים למשמרות המהפכה בשנת 2024, גידול של 2,500% מהשנה הקודמת.
עם תחילת ההפצצות, ניתוח של TRM Labs הצביע על ירידה של כ-99% בקישוריות האינטרנט באיראן, מה שהוביל לצניחה של 80% בנפח העסקאות בקריפטו. הבורסות המקומיות נאלצו לעבור למצב הגנה, וחלקן אף השעו את המסחר. אך המהלך המשמעותי ביותר היה הפסקת המסחר בזוג USDT-תומאן, הנחשב לגשר מרכזי בין קריפטו לפיאט באיראן, מה שהוביל לפאניקה בקרב הציבור.
המצב הנוכחי מדגיש את החשיבות של USDT בתשתית הפיננסית של איראן. אף על פי שהמלחמה הצביעה על לחצים, המערכת לא נשברה לחלוטין. עם זאת, ישנה אזהרה כי ייתכן ששחקנים איראניים מקושרים למשטר הצליחו להמשיך לפעול, והירידה הכוללת בנפח עשויה להסתיר מהלכים שקטים יותר של מימון מחדש.
במקביל, קבוצת הפעולה הפיננסית (FATF) פרסמה דוח בנושא מטבעות יציבים, שהדגיש את השימוש בהם לעסקאות בלתי חוקיות. הדוח הציע כי יש צורך ביכולות הקפאה ורשימות סירוב כדי להתמודד עם הסיכונים הכרוכים במטבעות יציבים.
המצב באיראן חושף את המתח הקיים בין השימוש הלגיטימי במטבעות יציבים לבין האפשרות לנצל אותם לעקיפת סנקציות. המלחמה לא יצרה את התלות של איראן במטבעות יציבים, אך היא הפכה אותה לבלתי ניתנת להתעלמות.
מה דעתכם על השימוש במטבעות יציבים ככלי לעקיפת סנקציות? האם יש פתרון רגולטורי שיכול לאזן בין הצורך בשימוש לגיטימי לבין מניעת ניצול לרעה? נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.