הצמיחה באנרגיית כריית ביטקוין מול החשמל הנצרך על ידי AI ומרכזי נתונים
בשנים האחרונות, השימוש באנרגיה בעולם הדיגיטלי הפך לאחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים חוקרים, חברות וטכנולוגים. בשנת 2025, כריית הביטקוין צרכה כ-171 טרה-וואט שעה, מה שמציב את הטכנולוגיה הזו בעמדה מרכזית בדיון על צריכת האנרגיה. למרות זאת, כאשר מסתכלים על התמונה הכללית של מרכזי הנתונים בעולם, מגלים כי כריית הביטקוין מהווה רק 16% מסך צריכת האנרגיה שלהם.
מרכזי הנתונים המסורתיים, הכוללים מחשוב ענן, יישומים ארגוניים, סטרימינג ומדיה חברתית, צרכו בין 448 ל-1,050 טרה-וואט שעה בשנת 2025, לפי הערכות שונות. התחזיות של חברת גרטנר מצביעות על כך שהצריכה תגיע ל-980 טרה-וואט שעה עד 2030, בעוד שדו"חות אחרים מציעים שנעבור את רף ה-1,000 טרה-וואט שעה כבר השנה.
במקביל, מתפתחת מגמה נוספת המשלבת את היכולות של הבינה המלאכותית (AI). טכנולוגיות ה-AI מעריכות את צריכתן בין 82 ל-536 טרה-וואט שעה בשנת 2025, מהווים 11-40% מסך הצריכה של מרכזי הנתונים. הדינמיקה הזאת נובעת מהקצב המהיר של פריסת ה-AI והקושי לעקוב אחר נתוני השימוש המדויקים שלה.
גרטנר מעריכה כי בשנת 2025, שרתים מותאמים ל-AI יהוו 21% מסך צריכת האנרגיה של מרכזי הנתונים ויגדלו ל-44% עד 2030. בעוד שסוקומק מציינת כי הצריכה עשויה להכפיל את עצמה ל-1,065 טרה-וואט שעה עד 2030, ככל שהדרישות לחישוב AI ימשיכו לעלות.
כאשר משווים את האנרגיה הנצרכת על ידי כריית הביטקוין, AI ומרכזי הנתונים המסורתיים, מעניין לציין כי ביטקוין משתמש יותר באנרגיה בת-קיימא. לפי דוח תעשיית הכרייה הדיגיטלית של קיימברידג', ביטקוין פועל עם 52.4% אנרגיה בת-קיימא, לעומת ממוצע של 42% בתעשיית מרכזי הנתונים.
הדיון סביב השימוש באנרגיה בתעשיות הדיגיטליות אינו מתמקד רק בכמה אנרגיה נצרכת, אלא גם באיזה סוג של אנרגיה נעשה שימוש. השאלה המרכזית היא כיצד נוכל לנהל את הצרכים האנרגטיים של כל המערכות הדיגיטליות בצורה מאוזנת ושקולה לטובת החברה והסביבה.
כיצד לדעתכם ניתן לשלב בין הצרכים הטכנולוגיים המתקדמים לבין השמירה על איכות הסביבה? האם ישנם פתרונות נוספים שיכולים לסייע באיזון בין החדשנות לבין השמירה על משאבי טבע? נשמח לשמוע מכם ולהמשיך את הדיון בנושא חשוב זה.