הסנקציות על הבנקאות הצללית של איראן: משרד האוצר האמריקאי במבצע "זעם כלכלי"
ציטוט מ מערכת האתר ב 19/05/2026, 18:11
משרד האוצר של ארצות הברית הכריז השבוע על סנקציות חדשות כנגד יותר מ-50 חברות, כלי שיט ואנשים פרטיים הקשורים לרשתות הבנקאות הצללית והנפט של איראן. המהלך הזה הוא חלק מהסלמה בקמפיין "זעם כלכלי" שמוביל ממשל טראמפ במטרה להפעיל לחץ כלכלי על טהראן.
הסנקציות הוטלו על ידי המשרד לפיקוח על נכסים זרים (OFAC), אשר כיוון את המהלכים כנגד בית ההחלפה האיראני Amin Exchange וחסם 19 מכליות נפט ופטרוכימיה. מזכיר האוצר, סקוט בסנט, פנה לבנקים הגלובליים בקריאה לעקוב אחרי האופן שבו טהראן ממשיכה להעביר כספים דרך המערכת הפיננסית הבינלאומית.
חברת Amin Exchange, שנמצאת במרכז הסנקציות, ידועה בהעברת מאות מיליוני דולרים עבור בנקים איראניים הנתונים לסנקציות. החברה מנהלת חברות חזית במדינות כמו איחוד האמירויות, טורקיה, הונג קונג וסין. גם המנכ"ל שלה, סמאד נמתי, והבעלים, יוסוף אברהימי, סומנו.
הסנקציות כוללות גם את חברת הנפט הלאומית של איראן וחברת Triliance Petrochemical, שכבר היו תחת סנקציות אמריקאיות. המכליות שנחסמו על ידי OFAC העבירו מיליוני חביות של נפט איראני ומוצרים פטרוכימיים שונים מאז 2023, ובעלים מהונג קונג, איי מרשל וליבריה סומנו גם הם.
במסגרת המבצע "זעם כלכלי", הקפיא משרד האוצר קרוב ל-500 מיליון דולר במטבעות קריפטו הקשורים למשטר האיראני. זה כולל גם הקפאת 344 מיליון דולר ב-Tether (USDT) על גבי בלוקצ'יין Tron. בנוסף, משרד האוצר לחץ על Binance בנוגע לזרימות הכספים הקשורות לאיראן.
המערכת הבנקאית הצללית של איראן מסייעת להעברת כספים בלתי חוקית למטרות טרור, דבר שהופך את הסנקציות לאמצעי חשוב במאבק זה. לשכות חליפין מבוססות באיראן מעבירות מיליארדי דולרים במטבע חוץ בכל שנה, ומאפשרות לטהראן להמיר הכנסות מנפט ולהעביר כספים לכוחות המזוינים שלה.
הסנקציות האחרונות מראות את הנחישות של ממשל טראמפ לבלום את הזרימות הכספיות הבלתי חוקיות של איראן, אך הן גם מעלות שאלות לגבי השלכותיהן על הכלכלה העולמית. האם המהלכים האלו יובילו להסלמה נוספת ביחסים בין המדינות או שישפיעו על שוקי הנפט והקריפטו? נשמח לשמוע את דעתכם על השפעות הסנקציות הללו.

משרד האוצר של ארצות הברית הכריז השבוע על סנקציות חדשות כנגד יותר מ-50 חברות, כלי שיט ואנשים פרטיים הקשורים לרשתות הבנקאות הצללית והנפט של איראן. המהלך הזה הוא חלק מהסלמה בקמפיין "זעם כלכלי" שמוביל ממשל טראמפ במטרה להפעיל לחץ כלכלי על טהראן.
הסנקציות הוטלו על ידי המשרד לפיקוח על נכסים זרים (OFAC), אשר כיוון את המהלכים כנגד בית ההחלפה האיראני Amin Exchange וחסם 19 מכליות נפט ופטרוכימיה. מזכיר האוצר, סקוט בסנט, פנה לבנקים הגלובליים בקריאה לעקוב אחרי האופן שבו טהראן ממשיכה להעביר כספים דרך המערכת הפיננסית הבינלאומית.
חברת Amin Exchange, שנמצאת במרכז הסנקציות, ידועה בהעברת מאות מיליוני דולרים עבור בנקים איראניים הנתונים לסנקציות. החברה מנהלת חברות חזית במדינות כמו איחוד האמירויות, טורקיה, הונג קונג וסין. גם המנכ"ל שלה, סמאד נמתי, והבעלים, יוסוף אברהימי, סומנו.
הסנקציות כוללות גם את חברת הנפט הלאומית של איראן וחברת Triliance Petrochemical, שכבר היו תחת סנקציות אמריקאיות. המכליות שנחסמו על ידי OFAC העבירו מיליוני חביות של נפט איראני ומוצרים פטרוכימיים שונים מאז 2023, ובעלים מהונג קונג, איי מרשל וליבריה סומנו גם הם.
במסגרת המבצע "זעם כלכלי", הקפיא משרד האוצר קרוב ל-500 מיליון דולר במטבעות קריפטו הקשורים למשטר האיראני. זה כולל גם הקפאת 344 מיליון דולר ב-Tether (USDT) על גבי בלוקצ'יין Tron. בנוסף, משרד האוצר לחץ על Binance בנוגע לזרימות הכספים הקשורות לאיראן.
המערכת הבנקאית הצללית של איראן מסייעת להעברת כספים בלתי חוקית למטרות טרור, דבר שהופך את הסנקציות לאמצעי חשוב במאבק זה. לשכות חליפין מבוססות באיראן מעבירות מיליארדי דולרים במטבע חוץ בכל שנה, ומאפשרות לטהראן להמיר הכנסות מנפט ולהעביר כספים לכוחות המזוינים שלה.
הסנקציות האחרונות מראות את הנחישות של ממשל טראמפ לבלום את הזרימות הכספיות הבלתי חוקיות של איראן, אך הן גם מעלות שאלות לגבי השלכותיהן על הכלכלה העולמית. האם המהלכים האלו יובילו להסלמה נוספת ביחסים בין המדינות או שישפיעו על שוקי הנפט והקריפטו? נשמח לשמוע את דעתכם על השפעות הסנקציות הללו.