האם חוק ה-CLARITY יעצב מחדש את שוק הקריפטו או יישאר בגדר חלום?
חוק ה-CLARITY, שנמצא כיום בדיונים בוועדת הבנקאות של הסנאט, מעורר עניין רב בשוק הקריפטו. החוק, אם יעבור, עשוי לשנות את פני השוק על ידי קיבוע גישה פרו-קריפטו שנוצרה בתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ. עם זאת, ההתקדמות נתקעת בשל מחלוקות עקרוניות על נושאים כמו DeFi, סמכות שיפוט ושפת התשואה של מטבעות יציבים (stablecoins).
חוק ה-CLARITY מתמקד בסיווג אסימונים, ברישום בבורסה, בהוראות DeFi, ובהגדרות תוכנה. המחלוקת המרכזית סובבת סביב התשואות שמעניקים מטבעות יציבים, נושא שמטריד לא מעט את וול סטריט. הפחד הוא כי עיכוב בחקיקה יאפשר לשוק לפתור את הסוגיות בעצמו לפני שהקונגרס יסדיר את הנושא.
חוק ה-GENIUS, שקשור לנושא, אוסר על מנפיקי מטבעות יציבים לשלם ריבית על החזקת מטבע לצורכי תשלומים, ובכך מספק פתרון לחלק מהמחלוקות. אך השאלה המורכבת יותר היא האם בורסות יכולות להציע תגמולים או בונוסים מבלי להיתקל באיסור.
ההצעות של ה-OCC וה-FDIC הרחיבו את ההנחות נגד התחמקות לכמה סידורים של שותפים וצדדים שלישיים קשורים. בכך, הן צמצמו את התחום, אך עדיין ממתינות לאישור סופי. הבנקים מצדם רואים בכך איום על התחרותיות שלהם, וטוענים כי תגמולים עשויים למשוך חסכונות ממערכת הבנקאות.
הבנקים מעריכים כי עד 6.6 טריליון דולר בפיקדונות עלולים להיות בסיכון, בעוד שחברת Standard Chartered מעריכה פוטנציאל יציאת פיקדונות עד 500 מיליארד דולר עד 2028. מועצת יועצי הכלכלה של הבית הלבן מעריכה כי ביטול תשואות מטבעות יציבים יגדיל את ההלוואות הבנקאיות בכ-2.1 מיליארד דולר בלבד.
בשוק, מטבעות יציבים כבר עולים על 320 מיליארד דולר, ויוצרים חיכוך תחרותי עם פיקדונות בנקאיים. אם החוק לא יתקבל, הבורסות יכולות להמשיך לפעול בתחום הלא מוסדר, מה שעשוי לספק נתונים נצפים על זרימות בין חשבונות בנק ויתרות בלוקצ'יין.
בעולם, השוק הגלובלי לא נשאר אדיש. ה-MiCA באירופה אוסר על תשלום ריבית על מטבעות יציבים, והונג קונג מנהלת משטר רישוי למנפיקי מטבעות יציבים. ה-BIS מציין כי הפיצול בין תחומי שיפוט קשור לשאלה האם בורסות יכולות להציע תגמולים.
נראה כי תחום הקריפטו עומד בפני נקודת מפנה. האם החוק יתקבל ויספק בהירות, או שמא יישאר בגדר חלום? דעתכם? האם שוק הקריפטו צריך להיות מוסדר או שמא יש להשאירו פתוח לחדשנות?