האם הקפאת ביטקוין של סאטושי היא הפתרון הנכון בפני הסיכון הקוונטי?
בשבועות האחרונים נשמעו דיונים עזים בקהילת הקריפטו בעקבות הצעתו של מייסד Binance, צ'אנגפנג ז'או (CZ), להקפיא את הביטקוין של סאטושי נקמוטו ומטבעות רדומים אחרים. הרעיון הועלה במסגרת פודקאסט Galaxy Brains, והדיון סביבו התעורר מחדש כאשר Google Quantum AI פרסמה מחקר חדש על שבירת הקריפטוגרפיה שמאבטחת חתימות דיגיטליות.
הסיכון המרכזי נובע מכך שמחשב קוונטי עשוי להפיק מפתחות פרטיים ממפתחות ציבוריים, ובכך לרוקן את הארנקים שהם מגנים עליהם. ז'או הציע להגדיר טווח זמן של שנה, ולאחריו מטבעות שנותרו בכתובות פגיעות יינעלו על ידי מזלג. אך חשוב לציין כי ז'או לא מתכוון לנקוט בפעולה באופן עצמאי, אלא העלה את הנושא לדיון בקהילה.
הדיון סביב הצעתו של ז'או איננו מנותק מהמציאות הקיימת בשוק הקריפטו. יותר משליש מכל הביטקוין חשף מפתח ציבורי בשרשרת עד מרץ, מה שמותיר אותם בכתובות פגיעות לגניבה קוונטית. אלו הם נתונים מטרידים, במיוחד כאשר מדובר בסכומים עצומים כמו ה-1.1 מיליון ביטקוין שכרה סאטושי נקמוטו בשנים 2009 ו-2010.
הפתרון המוצע הוא אימוץ קריפטוגרפיה עמידה בפני קוונטים. אך תיאום כזה ברשת ידרוש זמן רב ועשוי להתגלות כמאבק לא קל. הצעתו של ז'או מתיישבת עם BIP-361, טיוטה מאת ג'יימסון לופ ומספר חוקרים נוספים, שמציעה לחסום שליחה לכתובות פגיעות כשלוש שנים לאחר ההפעלה.
לצד זאת, יש גם ביקורת על ההצעה. רבים רואים בנעילה כפויה הפרת כלל יסוד של ביטקוין, שבו אף אחד לא יכול לקחת את המטבעות של אדם אחר. בנוסף, המטבעות הרדומים נמצאים במחלוקת גם בחזית החוקית, כאשר תביעה על רכוש נטוש מנסה להכריז על 39,069 כתובות רדומות כשלם.
בסופו של דבר, אין תשובה פשוטה או מושלמת לבעיית הסיכון הקוונטי. אך הדיון סביב הנושא מדגיש את החשיבות של מציאת פתרונות יצירתיים ויעילים לשמירה על ביטחון המטבעות הקריפטוגרפיים.
מה דעתכם על הצעתו של CZ להקפיא את הביטקוין של סאטושי? האם מדובר במהלך נכון או שהוא עלול לגרום ליותר נזק מתועלת? שתפו אותנו במחשבותיכם.