האם המאמר של גוגל קוונטום AI חושף את עתיד האבטחה הקריפטוגרפית?
ב-30 במרץ 2023, גוגל קוונטום AI חשפה מאמר לבן פורץ דרך בשיתוף פעולה עם ג'סטין דרייק מקרן אית'ריום ודן בונה מאוניברסיטת סטנפורד. המאמר, הכולל 57 עמודים, מתאר את האפשרות לשבור את בעיית הלוגריתם הדיסקרטי בקבוצת עקומה אליפטית בגודל 256 ביט. זהו הבסיס הקריפטוגרפי של רוב העסקאות בבלוקצ'יין, ולטענת המאמר, ניתן להשיג זאת בעזרת מחשב קוונטי מתקדם שדורש כ-500,000 קיוביטים פיזיים - הפחתה משמעותית מההערכות הקודמות.
ההשלכות של גילוי זה עשויות להיות רבות. אם מחשב קוונטי מסוגל לפצח מפתח פרטי של ביטקוין תוך כ-9 דקות, הוא מציב סיכון משמעותי לעסקאות בלוקצ'יין. חלון האישור של בלוק עומד על 10 דקות, מה שמעניק לגנבים פוטנציאליים כ-41% סיכוי להצליח בגניבה. גוגל כבר קבעה יעד לשנת 2029 להשלמת המעבר לקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית, והמאמר הנוכחי עשוי להאיץ את הצורך בשינוי בתעשייה.
המאמר עורר דיון רחב בתעשייה ושאלות על מטרותיה של גוגל. אריק בלצ'ונאס מבלומברג ואנליסט הביטקוין צ'קמייט העלו תהיות מדוע בחרה גוגל להתמקד דווקא בבלוקצ'יין ולא במערכות קריטיות אחרות כמו מערכות בנקאיות או הגנה צבאית. האם הביטקוין הוא באמת הדאגה הגדולה ביותר עבור גוגל?
גוגל עוסקת בקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית מאז 2016, והמאמר הנוכחי הוא חלק מתהליך מעבר שנמשך עשור. החברה ערכה ניסויים עם טכנולוגיות פוסט-קוונטיות והכניסה אותן למערכות כמו דפדפן כרום ואנדרואיד. המאמר הלבן מהווה מקרה מבחן פומבי וגלוי על המעבר, מה שמדגים את המחויבות של גוגל להוביל את התעשייה לעבר עתיד מאובטח יותר.
המאמר מספק תובנות לגבי חשיפות פוטנציאליות של ביטקוין ואית'ריום, עם מספרים שמדאיגים את התעשייה. כ-1.7 מיליון ביטקוין נמצאים בסיכון, והחשש הוא שמכונה מתקדמת תוכל לרוקן חשבונות במהירות. דוגמאות נוספות כוללות את חשיפת המפתחות הציבוריים של אית'ריום וחשש לפגיעה במטבעות יציבים כמו USDT ו-USDC.
מדוע דווקא קריפטו? אחת התשובות שמספק המאמר היא שהמטבעות הקריפטוגרפיים מהווים יעד בולט לפגיעה קוונטית, שכן רבים מהם מסתמכים על קריפטוגרפיה שניתנת לשבירה על ידי מחשב קוונטי קטן יחסית. בנוסף, חוסר היכולת לתקן עסקאות מזויפות בבלוקצ'יין הופך את הקריפטו לזירה הברורה ביותר להדגים את הפגיעות.
האם אנחנו עומדים בפני שינוי משמעותי בתעשיית הקריפטו? האם גוגל תמשיך להוביל את המהפכה הטכנולוגית הזו? נשמח לשמוע את דעתכם. האם לדעתכם עלינו להיערך כבר עכשיו למעבר לקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית, או שעדיין יש זמן?