איך הקריפטו משתלב בפיננסים המסורתיים ומאבד את עצמאותו
הקריפטו, שהתחיל כחלופה פיננסית למערכת המסורתית, עובר תהליך של מיזוג עם זו האחרונה. מחיר הביטקוין ושוק הקריפטו כולו נעשים מקובעים יותר ויותר דרך זרימות במעטפות מוסדרות, מה שמשנה את הנרטיב שהיה בעבר על עצמאות הקריפטו. כיום, הקריפטו הופך להיות חלק בלתי נפרד מהפיננסים המסורתיים (TradFi), ולא עוד אלטרנטיבה למערכת שסאטושי נקאמוטו מתח ביקורת עליה.
הגישה ההולכת ומתגברת של קרנות סל (ETF) בארה"ב מכתיבה את הנרטיב היומי של שוק הקריפטו. תנודות יומיות במנויים ופדיונות של קרנות אלו מהוות מדד ברור לביקוש הדולרי בשוק. כך, לדוגמה, נרשמה יציאה נטו של 250 מיליון דולר ב-9 בינואר 2026, ולאחריה כניסות נטו של כ-754 מיליון דולר ב-13 בינואר וכ-841 מיליון דולר ב-14 בינואר. רצף זה ממחיש את הביקוש בשוליים ואת הסיפור שנבנה סביבו.
בעוד שהביטקוין והנפקתו נותרו תלויים ברשת המבוזרת, הגישה והנזילות מתווכות מחדש דרך ברוקרים ומשתתפי ETF מוסמכים. המשמעות היא שהשוק עובר למבנה מוסדר יותר, עם הגבלות מוכרות כמו יצירות ופדיונות, לוחות זמנים של בטחונות ומגבלות סיכון. שינויים אלו משפיעים על מהירות הוספת או הסרת פוזיציות בתנאים מאקרו-כלכליים משתנים.
תהליך זה משנה את אופן גילוי המחיר. בעוד שהביטקוין נסחר 24/7, ETFים לא, מה שיוצר חוסר תיאום בזמנים. התוצאה היא שהסימנים המוקדמים לשינויים בשוק מופיעים קודם כל במלאי ובמרווחים במשרדים המסורתיים, וקשה יותר לסוחרי קריפטו להבחין בהם בזמן אמת.
הקריפטו גם מתמודד עם שינויים במבנה המטבעות היציבים. שווי השוק הכולל של מטבעות יציבים עומד על כ-310 מיליארד דולר, ודומיננטיות של USDT ב-60%. ריכוז זה משפיע על תנאי הנזילות בשרשרת, ויכול להוביל לנקודות חניקה בגישה לרישום ודרכי פדיון.
תהליכים אלו משקפים את השפעת הרגולציה האירופית והאמריקאית. באירופה, תקנת השווקים בנכסים קריפטיים (MiCA) וחוק החוסן התפעולי הדיגיטלי (DORA) קובעים את הבסיס לגישה מוסדרת יותר. רגולציות אלו, יחד עם הנחיות הרגולטורים, מבטיחות ציות והגנה למשקיעים.
בסופו של יום, הקריפטו עובר תהליך של מיזוג עם הפיננסים המסורתיים, מה שמעמיד את עצמאותו בסימן שאלה. האם זהו סוף חזון הקריפטו כאלטרנטיבה, או שמא מדובר בצעד הכרחי בדרך להכרה רחבה יותר? נשמח לשמוע את דעתכם בנושא.