השקעות מוסדיות בביטקוין עשויות לדחוק את המשקיעים הפרטיים
ככל שהביטקוין מתקבל יותר על ידי מוסדות, המשקיעים הפרטיים עלולים להישאר מחוץ לעסק. סרגיי קונז, מייסד שותף של חברת 1inch, מציין שהביטקוין הופך למטבע חלופי לשמירה, דבר שמגביר את דרישת המוסדות וקשה על המשקיעים הפרטיים להשיג ביטקוין. באירוע של Cointelegraph בדובאי, הזהיר קונז שכל משקיע פרטי צריך לשקול רכישת לפחות ביטקוין אחד לפני שהמחירים ימריאו. בנוסף, אם ארה"ב תחל ברכישות אסטרטגיות של ביטקוין, גם מדינות קטנות יותר עשויות להתמודד עם קשיים בהשגת המטבע.
הביקוש לביטקוין עלה אחרי החלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל מכסים, מה שהוביל למלחמת סחר עולמית. יאט סיו, מייסד שותף בחברת Animoca Brands, ציין שביטקוין מגן על מדינות ונלחם נגד אינפלציה. באפריל, קרנות ביטקוין הגדילו את אוספי המטבע שלהן ביותר מ-3 מיליארד דולר, כשמוסדות חיפשו יציבות ב"זהב דיגיטלי". על פי תחזיות אנליסטים, הדרישה מצד מוסדות עשויה להעלות את מחיר הביטקוין לכ-200,000 דולר ליחידה השנה, ועד שנת 2029 המחיר עשוי לעבור את המיליון דולר.
למרות זאת, מנהלי נכסים עדיין מעדיפים זהב כהגנה מפני סיכון כלכלי. דייוויד סיימר, מייסד-שותף של Wave Digital Assets, ציין כי אי-ודאות כלכלית מגבירה את העניין המוסדי בביטקוין כאסטרטגיית גיוון. נכון למאי, קרנות ביטקוין וקרנות מוסדיות מחזיקות מעל 128 מיליארד דולר בביטקוין. גם מדינות ריבוניות כמו ארה"ב, סין ובריטניה מחזיקות ב-130 מיליארד דולר נוספים, למרות שחלק גדול מהנתח הזה מגיע מהחרמת נכסים על ידי רשויות החוק ולא מרכישות ישירות.