הפתרון לזיופי דבש: האם לזהות מבוזרת יש תשובה?
דעה מאת פרייזר אדוארדס, מייסד שותף ומנכ"ל חברת Cheqd. שנעבור לגילוי האמת הלא נעימה: 96% מהדבש המיובא לבריטניה הוא מזויף. בבדיקות נמצאו פגמים ב-24 מתוך 25 צנצנות שנבדקו. יש פוטנציאל לזהות עצמאית (SSI) לפתור זאת. סוכנות תקני המזון הבריטית והנציבות האירופית דוחפות לרפורמות ליצירת מערכת מעקב חזקה שתבטיח שקיפות ואמון צרכני. הבעיה אינה היעדר נתונים אלא זיופים בנתונים.
הונאה כלכלית מוטיבציונית (EMA) משפיעה רבות על תעשיית הדבש. זו כוללת החלפת מרכיבים כמו סירופ פרוקטוז או שמן זול, מה שגורם לבעיות בריאותיות ותזונתיות. הנוכלים מחקים את הדבש בעזרת תוספים ומייצרים תערובות חסרות ערך תזונתי. לעיתים מסננים את תכולת האבקה, שמזהה את מקור הדבש, כדי להקשות את התהליך. המוצר המתקבל משווק עם תוויות מזויפות שמספקות אישורים כוזבים.
שרשרת האספקה הסובלת מחוסר אמינות מעבירה את הדבש דרך מספר נקודות מפתח לפני שהגיעו למדפים, מה שמקשה את זיהוי מקורו. לפי הערכות רשות המזון והתרופות (FDA), הזיופים מייצגים לפחות 1% מהתעשייה הגלובלית, המגיעים לכ-40 מיליארד דולר בשנה.
זיוף לא רק מזיק לצרכן אלא גם פוגע בפרנסת הדבוראים ומחריב את רווחיות הסוחרים האמיתיים. הדבוראים זועמים על המצב וחשים חסרי אונים כי אין ביכולתם לבדוק את האותנטיות של הדבש המוצע בשוק.
בעוד הדרישה לפיקוח קשה יותר גוברת, פתרונות עדיין מתעכבים. הניסיון האחרון של האיחוד האירופי? דרכוני מוצרים דיגיטליים שמיועדים לעקוב אחר מקור הדבש, אך הם נחשבים כבלתי יעילים וקלים לזיוף.