האקרים בתחום הקריפטו: מהירות הברק בהלבנת כספים שנגנבו
ציטוט מ מערכת האתר ב 12/02/2026, 00:48
בעידן הדיגיטלי המתקדם, תחום הקריפטו ממשיך להוות כר פורה לפעילות פלילית, כאשר האקרים משכללים את שיטותיהם להלבנת כספים שנגנבו ביעילות ובמהירות חסרת תקדים. על פי דוח Global Ledger לשנת 2025, האקרים בתחום הקריפטו מסוגלים להעביר כספים שנגנבו תוך שתי שניות בלבד מרגע תחילת המתקפה, ולפני שהקורבנות כלל חושפים את הפריצה.
הניתוח של Global Ledger בחן 255 פריצות בתחום הקריפטו, בהיקף כולל של 4.04 מיליארד דולר. הממצאים מראים כי ב-76% מהמקרים, הכספים הועברו לפני שהמידע פורסם לציבור, והמספר אף עלה ל-84.6% במחצית השנייה של השנה. המשמעות היא שהאקרים פועלים במהירות רבה יותר, לעיתים קרובות לפני שבורסות, חברות אנליטיקה או גורמי אכיפת החוק יכולים לתאם תגובה.
עם זאת, המהירות היא רק חלק מהסיפור. בעוד שההעברות הראשוניות הן כמעט מיידיות, תהליך ההלבנה המלא לוקח יותר זמן. במחצית השנייה של 2025, האקרים נדרשו לכ-10.6 ימים להגיע לנקודות הפקדה סופיות כמו בורסות או מערבלים, לעומת כ-8 ימים בתחילת השנה. שינוי זה משקף פיקוח מוגבר לאחר חשיפת האירועים. מרגע שהאירועים מתפרסמים, בורסות וחברות אנליטיקה בתחום הבלוקצ'יין מסמנות כתובות ומגבירות את הבדיקות.
גשרים בין-בלוקצ'ייניים הפכו לכלי מרכזי בתהליך זה, כאשר כמעט מחצית מהכספים שנגנבו, בסך כ-2.01 מיליארד דולר, הועברו דרכם. השימוש במערבלים כמו Tornado Cash אף הוא עלה, והופיע ב-41.57% מהמקרים בשנת 2025. במקביל, המרות ישירות לבורסות מרכזיות ירדו בצורה חדה, כאשר פלטפורמות DeFi קיבלו נתח הולך וגדל מהכספים שנגנבו.
נראה כי האקרים נמנעים מהמרות ברורות עד שהעניין נשכח, כאשר כמעט מחצית מהכספים שנגנבו נותרו ללא שימוש בזמן הניתוח. מדובר במיליארדים שיושבים בארנקים, ייתכן ומחכים לניסיונות הלבנה עתידיים. את'ריום, למשל, היווה 2.44 מיליארד דולר מההפסדים, או 60.64% מהסכום הכולל.
בסך הכל, רק כ-9.52% מהכספים הוקפאו, ו-6.52% הוחזרו. הממצאים מראים דפוס ברור: התוקפים פועלים במהירות מכנית בשניות הראשונות לאחר הפריצה, אך המגינים מגיבים מאוחר יותר, מה שמכריח את הפושעים לאמץ אסטרטגיות הלבנה איטיות ומדורגות יותר.
בעידן שבו המהירות והטכנולוגיה משחקות תפקיד מרכזי, נשאלת השאלה כיצד ניתן להתמודד עם אתגרי ההונאה והלבנה בתחום הקריפטו? האם יש פתרונות טכנולוגיים או רגולטוריים שיכולים לשפר את התגובה ולהגן טוב יותר על המערכת?

בעידן הדיגיטלי המתקדם, תחום הקריפטו ממשיך להוות כר פורה לפעילות פלילית, כאשר האקרים משכללים את שיטותיהם להלבנת כספים שנגנבו ביעילות ובמהירות חסרת תקדים. על פי דוח Global Ledger לשנת 2025, האקרים בתחום הקריפטו מסוגלים להעביר כספים שנגנבו תוך שתי שניות בלבד מרגע תחילת המתקפה, ולפני שהקורבנות כלל חושפים את הפריצה.
הניתוח של Global Ledger בחן 255 פריצות בתחום הקריפטו, בהיקף כולל של 4.04 מיליארד דולר. הממצאים מראים כי ב-76% מהמקרים, הכספים הועברו לפני שהמידע פורסם לציבור, והמספר אף עלה ל-84.6% במחצית השנייה של השנה. המשמעות היא שהאקרים פועלים במהירות רבה יותר, לעיתים קרובות לפני שבורסות, חברות אנליטיקה או גורמי אכיפת החוק יכולים לתאם תגובה.
עם זאת, המהירות היא רק חלק מהסיפור. בעוד שההעברות הראשוניות הן כמעט מיידיות, תהליך ההלבנה המלא לוקח יותר זמן. במחצית השנייה של 2025, האקרים נדרשו לכ-10.6 ימים להגיע לנקודות הפקדה סופיות כמו בורסות או מערבלים, לעומת כ-8 ימים בתחילת השנה. שינוי זה משקף פיקוח מוגבר לאחר חשיפת האירועים. מרגע שהאירועים מתפרסמים, בורסות וחברות אנליטיקה בתחום הבלוקצ'יין מסמנות כתובות ומגבירות את הבדיקות.
גשרים בין-בלוקצ'ייניים הפכו לכלי מרכזי בתהליך זה, כאשר כמעט מחצית מהכספים שנגנבו, בסך כ-2.01 מיליארד דולר, הועברו דרכם. השימוש במערבלים כמו Tornado Cash אף הוא עלה, והופיע ב-41.57% מהמקרים בשנת 2025. במקביל, המרות ישירות לבורסות מרכזיות ירדו בצורה חדה, כאשר פלטפורמות DeFi קיבלו נתח הולך וגדל מהכספים שנגנבו.
נראה כי האקרים נמנעים מהמרות ברורות עד שהעניין נשכח, כאשר כמעט מחצית מהכספים שנגנבו נותרו ללא שימוש בזמן הניתוח. מדובר במיליארדים שיושבים בארנקים, ייתכן ומחכים לניסיונות הלבנה עתידיים. את'ריום, למשל, היווה 2.44 מיליארד דולר מההפסדים, או 60.64% מהסכום הכולל.
בסך הכל, רק כ-9.52% מהכספים הוקפאו, ו-6.52% הוחזרו. הממצאים מראים דפוס ברור: התוקפים פועלים במהירות מכנית בשניות הראשונות לאחר הפריצה, אך המגינים מגיבים מאוחר יותר, מה שמכריח את הפושעים לאמץ אסטרטגיות הלבנה איטיות ומדורגות יותר.
בעידן שבו המהירות והטכנולוגיה משחקות תפקיד מרכזי, נשאלת השאלה כיצד ניתן להתמודד עם אתגרי ההונאה והלבנה בתחום הקריפטו? האם יש פתרונות טכנולוגיים או רגולטוריים שיכולים לשפר את התגובה ולהגן טוב יותר על המערכת?