איך טכנולוגיית בלוקצ'יין יכולה להילחם בהונאות מזון
דעה מאת פרייזר אדוארדס, מייסד שותף ומנכ"ל Cheqd
כדי להתמודד עם בעיות משמעותיות, חשוב להישאר כנים וישירים. עובדה מטרידה אחת היא ש-96% מהדבש המיובא לבריטניה מזויף! בדיקות מצאו ש-24 מתוך 25 צנצנות חשודות או שאינן עומדות בתקנים. זהות ריבונית עצמאית (SSI) יכולה לפתור זאת. סוכנויות התקנים בבריטניה והנציבות האירופית דורשות רפורמה שתאפשר יצירת מאגר נתונים אמין ברשתות האספקה, כדי להבטיח שקיפות ואמון לצרכנים. אך הבעיה אינה בנתונים אלא בזיופים עצמם. ב-2020 גילו ששליש מהמוצרים מזויפים - תעשייה שאחראית להכנסת מוצרים מזויפים בשווי 3.4 מיליארד יורו לאיחוד האירופי ב-2023, כך לפי הנציבות האירופית.
כיצד זיופים גוזלים מאיתנו דבש אמיתי?
זיוף ממניעים כלכליים (EMA) כולל החלפת מרכיבים יקרים בזולים יותר כמו ממתיקים או שמנים באיכות ירודה. פרקטיקה זו גורמת לפגיעה כלכלית ובריאותית חמורה ואף מסכנת במחלות בשל מוספים רעילים. על ידי דילול המוצר בעזרת סירופ תירס או הגברת צפיפותו באמצעות עמילן או ג'לטין, נוצרת תערובת דומה לדבש אך ערכה התזונתי מזערי. אנזימים חיוניים המאפיינים דבש אמיתי חסרים במוצרים מזויפים אלו. חמור מכך, תכונות הדבש משתנות בהתאם למקורות הצוף, זמן הקציר, מיקום גיאוגרפי ועוד. במקרים רבים מוציאים את תכולת האבקה, שמזהה את המקור הגיאוגרפי של הדבש, לפני ייצוא למדינות כמו וייטנאם או הודו, מה שמטשטש את התהליך. לאחר מכן, המוצרים מוצגים במדפי הסופרמרקטים עם תוויות ותעודות מגוונות במטרה להעלות את מחירם. טקטיקה זו מנצלת את חוסר יכולתן של כמה גופים רגולטוריים לאמת כל משלוח.
עלות הונאת המזון השקטה
שרשרת האספקה פגועה מהיסוד, שכן צנצנת דבש עוברת שישה עד שמונה שלבים לפני הגעה למדפים בבריטניה. השיטות הנוכחיות מקשות מאוד על אימות האותנטיות של המוצרים. יחד עם בירוקרטיה ניירת לא יעילה, קשה לעקוב אחר ניסיונות הטשטוש שבמדינות מתווכות, ואין לנו את היכולת לקבוע באופן מהימן את היקף הונאת המזון האמיתית. הערכות של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מצביעות על כך שלפחות 1% מתעשיית המזון העולמית מושפעת מזיופים - שווה ערך ל-40 מיליארד דולר בשנה, ואף ייתכן שיותר מכך.
לא רק הצרכנים נפגעים אלא גם פרנסתם של דבוראים נפגעת, כאשר שוק מוצף בזיופים והמוכרים החוקיים סובלים מהפסדים. זיה שהין, דבוראי מטורקיה, מביע את התסכול הרווח בעניין הרגולציה: "הדבוראים שלנו כועסים ותוהים מדוע איננו מתמודדים עם הבעיה הזו. אין לנו סמכות לבדוק," הוא אומר. "אפילו אינני יכול לשאול את המוכרים אם הדבש שלהם אמיתי."
למרות הרצון הגובר לבדיקות אמינות ואכיפה קפדנית, הפתרונות מאחרים להגיע. הניסיון האחרון של האיחוד האירופי הוא ליישום דרכונים דיגיטליים למוצרים כדי לעקוב אחר מקור ומרכיבי הדבש, אך כבר כעת זוכה לביקורת כאילו אינו אפקטיבי וניתן למניפולציה, ומשאיר את הפתח להונאה נוספת.