חשיבות התקינה באימוץ מטבעות דיגיטליים
מאת אקסל שורן וד"ר דוק או: בשווקי המניות, האג"ח והסחורות המסורתיים, תקנים מבוססים ממזמן מתווים את דרכי זרימת המידע והנתונים. תקנים אלו מאפשרים מסחר תקין, יישום תקנות ושמירה על סדר, תוך יצירת מסגרות עקביות לכל המשתתפים. עם המעבר למערכת פיננסית מבוזרת (DeFi) והגעת המטבעות הדיגיטליים כמו נכסי קריפטו, היעדר תקנים כאלה מהווה מכשול משמעותי. למרות הפוטנציאל המשמעותי של נכסים דיגיטליים לבצע שינויים חשובים, הפיזור במידע מקשה על השתלבותם במערכת הפיננסית הרחבה. פלטפורמות כמו CoinMarketCap ו-CoinGecko מציעות מידע על מטבעות רבים, אך הנתונים בנוגע לערכם ולמאפייניהם השונים אינם אחידים. כיום ישנם מאמצים בינלאומיים מצד קרנות פרטיות ואיגודים לכיוון יצירת תקנים. מערכות מסורתיות של תקנים פיננסיים היו מכריעות בבניית אמון וצמיחה, והן חשובות גם לעולם הנכסים הדיגיטליים במיוחד כשהן מניבות יתרונות כלכליים מוערכים כמו בגרמניה, בה נעשה שימוש בתקן המקנה יתרון כלכלי שנתי של 17 מיליארד יורו. קיימת היררכיה עולמית של ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) המאפשרת לסווג נכסים בצורה ברורה. מספר הזיהוי הבינלאומי לניירות ערך (ISIN) משמש לזיהוי וסיווג כל סוגי המכשירים, ותקן הסיווג CFI וכן השמות הקצרים FISN מציעים סיווג ותיאור מנורמל לכל המכשירים. סוכנויות רישום לאומיות (NNA) מקצות מזהים אלה ושומרות עליהם במאגר עולמי.
בגרמניה, בהתאם לחוק ניירות ערך אלקטרוניים, מוקצים ISINים למכשירים פיננסיים ללא קשר לטכנולוגיה שממנה הם נוצרו, ולטוקנים שנוצרו בגרמניה מוקצה ISIN על ידי הסוכנות המקומית. בביטקוין וטוקנים דומים, מוקצה ISIN עם קידומת "XT" ע"י Etrading Software. בנוסף, קיים גם זיהוי טוקן דיגיטלי חדש, DTI, ISO 24165. תקנים בינלאומיים אלו עלולים להפוך לחובה בשוק, בעת קידום האימון בנכסים הדיגיטליים.