כריית קריפטו על קרקע חקלאית: אכיפה מוגברת באיחוד האמירויות
הרשות לחקלאות ובטיחות מזון של אבו דאבי (ADAFSA) הכריזה לאחרונה על איסור מוחלט על השימוש בקרקעות חקלאיות לכריית מטבעות קריפטוגרפיים. מדובר במהלך משמעותי שהמטרה שלו היא להבטיח שהקרקעות החקלאיות באמירויות ישמשו אך ורק למטרות חקלאיות, וזאת כדי להבטיח את הקיימות והבטיחות של מערכות המזון באזור.
השימוש בקרקע חקלאית למטרות שאינן חקלאיות, כמו כריית מטבעות קריפטוגרפיים, עלול להוביל להשלכות חמורות. הרשות הודיעה כי מפרי החוק יעמדו בפני קנס כבד של 100,000 דירהם (כ-27,229 דולר) ואף עשויים לאבד את זכאותם לשירותים ממשלתיים, סובסידיות ותשתיות. יתרה מזאת, ADAFSA תנקוט צעדים משמעותיים נוספים, כמו החרמת הציוד לכרייה וניתוק הקרקע החקלאית מרשת החשמל.
ההחלטה נובעת מהצורך לשמור על מדיניות הקיימות באזור, שכן כריית מטבעות קריפטוגרפיים דורשת כמויות אנרגיה אדירות, מה שמוביל לעלייה בצריכת האנרגיה ולפגיעה בסביבה. למרות שהתומכים בפעילות זו טוענים שכרייה משולבת אנכית יכולה למחזר אנרגיה עודפת, המבקרים מצביעים על ההשפעות השליליות של תהליך זה על האקולוגיה ועל הצורך לשמור על איזון סביבתי.
האתגר המרכזי העומד בפני הכורים הוא מציאת מקורות אנרגיה זולים וידידותיים לסביבה. בשנת 2023 נמצא כי מעל 50% מהאנרגיה לכריית ביטקוין (BTC) הגיעה מצורות אנרגיה מתחדשות, כמו אנרגיה הידרואלקטרית או אנרגיה גיאותרמית. בנוסף, חוקרים הציעו שאפשר להשתמש במערכות גז מזבלות לאנרגיה (LFGTE) כדי לנצל גזי מתאן מפסולת ולמנוע את פליטתם לאטמוספירה.
מחקרים טוענים שכריית מטבעות קריפטוגרפיים עשויה להפחית את הפליטות הגלובליות עד 8% עד שנת 2030, אך למרות זאת, ממשיכים להתקיים דיונים סביב ההשפעות השליליות של הכרייה על הסביבה. בארה"ב, מחוקקים פועלים לקידום תקנות שיגבילו את פעילות הכרייה כדי להפחית את זיהום האוויר והמים ולמנוע פליטות גזי חממה.
השאלה הגדולה היא: האם ניתן למצוא את האיזון הנכון בין הפעילות הכלכלית המשמעותית של כריית מטבעות קריפטוגרפיים לבין הצורך לשמור על הסביבה? האם ישנן דרכים נוספות לשלב בין השניים? דעתכם חשובה, נשמח לשמוע את מחשבותיכם בנושא.