הבנת הקלה כמותית: מהי וכיצד היא פועלת
הקלה כמותית (QE) היא מדיניות כלכלית מיוחדת המשמשת בנקים מרכזיים כאשר הריבית נמוכה מכדי לעורר עוד את הצמיחה. היא נכנסה לשימוש ב-2008, כשהפעולות הכלכליות המסורתיות כבר לא הספיקו. QE מתמקדת בהגברת היצע הכסף כדי לחזק את הכלכלה. המטרה? לעודד בנקים להלוות יותר, מה שמוזיל הלוואות לעסקים ולפרטים. הבנקים המרכזיים קונים אג"ח וניירות ערך, מה שמזריק מזומנים למערכת הפיננסית. אף על פי שזה מזכיר "הדפסת כסף", זה בעצם מגדיל את הכסף הדיגיטלי שבבנק. כך הבנקים יכולים להציע עוד הלוואות, מה שמגביר השקעות והוצאות. QE יכולה גם להעלות מחירי נכסים כמו מניות ואג"ח, עם הכסף הנוסף שמחפש תשואות.
במהלך תקופת הקורונה, ממשלות השתמשו ב-QE לשמור על יציבות וצמיחה כלכלית. ההליך עצמו מתחיל ברכישת נכסים בנקאיים על ידי הבנקים המרכזיים, שמזרימים עוד כספים לשוק ומוזילים את הריבית. כך ההלוואות הופכות לזולות יותר, מה שדוחף להשקעות והוצאות מוגברות.
בפועל, QE שימשה במקומות רבים: בארה"ב בין 2008–2014 ועוד פעם ב-2020 כשברקע המשבר הכלכלי הגלובלי, ביפן שהתמודדה עם דיפלציה ובגוש האירו להתאוששות ממשבר החוב. כל מדינה הנקטה ב-QE כדי להקל על מצבים כלכליים לא פשוטים ולהתניע מחדש את הצמיחה.